Loading AI tools
תפקיד של קצין העומד בראש משטרת ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המפקח הכללי של משטרת ישראל או בקיצור מפכ"ל המשטרה הוא קצין משטרה בדרגת רב-ניצב, העומד בראש משטרת ישראל ואחראי על ניהול המשטרה. מקום משרדו הוא בבניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין בירושלים.
| |||
 | |||
| איוש נוכחי | רב-ניצב דני לוי | ||
|---|---|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 25 באוגוסט 2024 | ||
| דרכי מינוי | מינוי הממשלה | ||
| תחום שיפוט | ישראל | ||
| כפוף | השר לביטחון לאומי | ||
| דרגה |
 רב-ניצב | ||
| מושב המשרה | ירושלים, ישראל | ||
| משך כהונה קצוב | 3 שנים, ניתן להאריך בשנה נוספת | ||
| ייסוד המשרה | 14 במאי 1948 | ||
| איוש ראשון | יחזקאל סהר | ||
המפכ"ל נבחר לתפקידו על ידי הממשלה בהמלצת השר לביטחון לאומי.
ב-25 באוגוסט 2024 מונה דני לוי לתפקיד המפכ"ל ה-20.
בדצמבר 1947 הוטל על יחזקאל סהר, לימים המפכ"ל הראשון, לתכנן את המשטרה העתידה לקום. בתאריך 14 במאי 1948 מונה סהר באופן רשמי לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה ובתי הסוהר, ושימש בו עד שנת 1958. במהלך שירותו, התפתחה משטרת ישראל והפכה מכוח של 700 שוטרים, ללא מסגרת, ללא ציוד וללא מסורת, למשטרה מאורגנת, הפרוסה על פני המדינה כולה, כשהיא פועלת לשמירת הסדר הציבורי ולוקחת חלק במשימות התנדבות ובפעולות סיוע למעברות וליישובים במצוקה. המדיניות שגובשה בימיה הראשונים של המשטרה קיימת עד היום. טקס החלפת מפכ"ל משטרת ישראל מתרחש בבניין המטה הארצי במזרח ירושלים בראשות השר לביטחון לאומי.
המפקח הכללי של משטרת ישראל הוא המפקד העליון של המשטרה, הפועל בכפיפות לשר לביטחון לאומי, מקבל ממנו הנחיות הנוגעות במדיניות הכוללת של משטרת ישראל והקצאת משאבים (מתקציב המדינה). מנגד, המפקח הכללי אינו רשאי לקבל פקודות אופרטיביות מהשר. המשטרה אוטונומית בהחלטותיה מבחינה מקצועית ומבצעית, וכל החלטותיה נשענות על החוק, על פסיקות בית המשפט ועל צורכי ה"שטח"[1].
כפיפות זו בעייתית במיוחד כאשר גורמים פוליטיים מנצלים את כוחם למנות מינויים פוליטיים במסגרת המשטרה. אחת הדוגמאות הראשונות לכך הייתה עוד בתקופת המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר כאשר היה עליו לדחות המלצות מדרגים פוליטיים למינוי קצינים. עוד היה עליו להופיע בהמשך בפני ועדה של מפא"י שחקרה כיצד קרה שחבר מפלגה שפשע הועמד לדין[2].
סעיף 9 לפקודת המשטרה קובע: "המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה."
סעיף 9א לפקודת המשטרה קובע:
בין היתר, סמכויות נוספות לנושא בתפקיד הן – מינוי שוטרים לתפקידים בכירים במשטרה ופיטורם – בכפוף לאישור השר, ניהול כספי קרן המשטרה כולל חלוקת תגמולים לשוטרים, הקצאת שוטרים לתפקידים מיוחדים ועוד. סמכות חשובה נוספת בידי המפכ"ל היא בסעיף 6(א) לפקודת מניעת טרור: ”סגירת מקומות פעולה... של ארגון טרוריסטי (על פי הפקודה למניעת הטרור התש"ח) – המפקח הכללי של משטרת ישראל רשאי להחליט בכתב לסגור כל מקום המשמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסוימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; משניתנה החלטה כאמור, רשאי כל מפקח משטרה לבצעה.” סמכות זו קיבלה גושפנקא משפטית נרחבת בפסיקת בג"ץ בעתירה שהגיש איתמר בן-גביר נגד המפקח הכללי באותה עת, רב ניצב שלמה אהרונישקי, אשר סגר את משרדי תנועת כך מתוקף סמכות זו[3].
המפכ"ל אחראי באופן ישיר ועובד בצמוד למטה הארצי (המטא"ר) השוכן בעיקרו בירושלים אשר מתפקידו לסייע לו בגיבוש מדיניות המשטרה, הקצאת משאבים, גיבוש תוכניות פעולה, תיאום המחוזות ומשמר הגבול, בקרה, פיקוח, קישור לגורמי המנהלה, מחשוב, כוח אדם, דוברות ועוד[4].
חלו שינויים מרחיקי לכת בתפקיד המפכ"ל מאז ימיה הראשונים של המשטרה. דוגמת הפרדת זרוע המשטרה מהזרוע המבצעית, הגדרת תפקידו הייחודי של משמר הגבול במשטרה, העלאת הדרישות בתחום משאבי אנוש – ספציפית, רמת ההשכלה הנדרשת ומאמצי שיפור רבים נוספים של המערכת המשטרתית בהובלתם של מגוון מפכ"לים.
לאורך השנים, התגלעו מספר קשיים בתפקיד, בעיקר עקב כפיפותו של המפקח הכללי לשר המשטרה/ביטחון פנים, כמו מקרה "תיק אפרסק". לקשיים נוספים תרמה התקשורת – אשר משמשת יותר ויותר כלי של בכירים "לכבס את הכביסה המלוכלכת" – בה סוקר בהרחבה כיצד המפכ"ל החדש, דודי כהן, מתקשה בהעברת הרפורמות החדשות עקב אופוזיציה חזקה מבית. כהן הוא המפכ"ל הראשון, אשר התמודד עם עתירה בבג"ץ, אשר הוגשה על ידי כפוף לו, ניצב אורי בר לב, על החלטתו להדיחו. העתירה הוסרה לבסוף תוך הכרתו של הניצב בסמכות המפכ"ל[5].
מרבית המפכ"לים הגיעו לתפקידם לאחר שירות ממושך במשטרה, כחלק ממסלול הקידום שלהם. שני מפכ"לים הגיעו לתפקיד בעקבות הצטרפותם למשטרה לאחר שירות ממושך בצה"ל: הרצל שפיר, השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, ויעקב טרנר, השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. יהודה וילק, מונה לתפקיד שנים אחדות לאחר שפרש מהמשטרה בדרגת ניצב, ופתח בקריירה אזרחית. רוני אלשיך כיהן כסגן ראש השב"כ טרם מינויו לתפקיד.
| מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
תקופת כהונה | תחת השר | אירועים בכהונתו | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עברי | תאריך לועזי | |||||||
| 1 |  |
יחזקאל סהר
(1907–1998) |
ה' באייר ה'תש"ח | י"ב בסיוון ה'תשי"ח | 14 במאי 1948 | 31 במאי 1958 | בכור-שלום שטרית | |
| 2 |  |
יוסף נחמיאס
(1912–2008) |
כ"ב בסיוון ה'תשי"ח | כ' בסיוון ה'תשכ"ד | 10 ביוני 1958 | 31 במאי 1964 | ||
| 3 |  |
פנחס קופל
(1918–1997) |
כ"א בסיוון ה'תשכ"ד | כ' באב ה'תשל"ב | 31 במאי 1964 | 31 ביולי 1972 | ||
| 4 |  |
אהרון סלע
(1918–1972) |
כ"א באב ה'תשל"ב | ט"ו בתשרי ה'תשל"ג | 1 באוגוסט 1972 | 23 בספטמבר 1972 | שלמה הלל | |
| 5 |  |
שאול רוזוליו
(1923–1992) |
כ"ד בחשוון ה'תשל"ג | ט' בטבת ה'תשל"ז | 1 בנובמבר 1972 | 30 בדצמבר 1976 | ||
| 6 |  |
חיים תבורי
(1919–1992) |
ט' בטבת ה'תשל"ז | י"א בטבת ה'תש"ם | 30 בדצמבר 1976 | 31 בדצמבר 1979 | ||
| 7 |  |
הרצל שפיר
(1929–2021) |
י"א בטבת ה'תש"ם | כ"ד בטבת ה'תשמ"א | 31 בדצמבר 1979 | 31 בדצמבר 1980 | יוסף בורג | |
| 8 |  |
אריה איבצן
(1928–2013) |
כ"ט בטבת ה'תשמ"א | ט' בניסן ה'תשמ"ה | 5 בינואר 1981 | 31 במרץ 1985 | ||
| 9 |  |
דוד קראוס
(1929–2000) |
ט' בניסן ה'תשמ"ה | ה' בניסן ה'תש"ן | 31 במרץ 1985 | 31 במרץ 1990 | חיים בר-לב | |
| 10 |  |
יעקב טרנר
(1935–2024) |
ה' בניסן ה'תש"ן | ט' בניסן ה'תשנ"ג | 31 במרץ 1990 | 31 במרץ 1993 | יצחק שמיר | |
| 11 |  |
רפי פלד
(1944–) |
ט' בניסן ה'תשנ"ג | י"ט באייר ה'תשנ"ד | 31 במרץ 1993 | 30 באפריל 1994 | משה שחל | |
| 12 |  |
אסף חפץ
(1944–) |
י"ט באייר ה'תשנ"ד | ב' בטבת ה'תשנ"ח | 30 באפריל 1994 | 31 בדצמבר 1997 | ||
| 13 |  |
יהודה וילק
(1949–2019) |
ג' בטבת ה'תשנ"ח | ה' בטבת ה'תשס"א | 1 בינואר 1998 | 31 בדצמבר 2000 | אביגדור קהלני | |
| 14 |  |
שלמה אהרונישקי
(1947–) |
ה' בטבת ה'תשס"א | י"ג באב ה'תשס"ד | 1 בינואר 2001 | 31 ביולי 2004 | שלמה בן עמי | |
| 15 |  |
משה קראדי
(1960–) |
י"ג באב ה'תשס"ד | י"ג באייר ה'תשס"ז | 31 ביולי 2004 | 1 במאי 2007 | צחי הנגבי | |
| 16 |  |
דודי כהן
(1955–) |
י"ג באייר ה'תשס"ז | כ"ז בניסן ה'תשע"א | 1 במאי 2007 | 1 במאי 2011 | אבי דיכטר | |
| 17 |  |
יוחנן דנינו
(1959–) |
כ"ז בניסן ה'תשע"א | י"ג בתמוז ה'תשע"ה | 1 במאי 2011 | 30 ביוני 2015 | יצחק אהרונוביץ' | |
| (מ"מ) |  |
בנצי סאו
(1959–) |
י"ג בתמוז ה'תשע"ה | ט"ו בכסלו ה'תשע"ו | 30 ביוני 2015 | 3 בדצמבר 2015 | גלעד ארדן | |
| 18 |  |
רוני אלשיך
(1963–) |
ט"ו בכסלו ה'תשע"ו | כ"ה בכסלו ה'תשע"ט | 3 בדצמבר 2015 | 3 בדצמבר 2018 | ||
| (מ"מ) |  |
מוטי כהן
(1962–) |
כ"ה בכסלו ה'תשע"ט | ט"ז בטבת ה'תשפ"א | 3 בדצמבר 2018 | 31 בדצמבר 2020 | ||
| (מ"מ) | .jpg) |
קובי שבתאי
(1964–) |
י"ז בטבת ה'תשפ"א | ד' בשבט ה'תשפ"א | 1 בינואר 2021 | 17 בינואר 2021 | אמיר אוחנה | |
| 19 | ד' בשבט ה'תשפ"א | י"ב בתמוז ה'תשפ"ד | 17 בינואר 2021 | 17 ביולי 2024 | ||||
| (מ"מ) |  |
אבשלום פלד
(1961–) |
י"ב בתמוז ה'תשפ"ד | כ"א באב ה'תשפ"ד | 18 ביולי 2024 | 25 באוגוסט 2024 | איתמר בן גביר | |
| 20 | |
דני לוי
(1964–) |
כ"א באב ה'תשפ"ד | מכהן | 25 באוגוסט 2024 | מכהן | איתמר בן גביר | |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
